יום שלישי, 15 באפריל 2008

Truckin


אתמול ישבתי בתחנה, מייואשת מהחום אשר כרך אותי וחדר אל תוכי,
כשהאוטובוס הגיע סוף סוף הרגשתי הקלה עצומה,

התיישבתי לי במושב שעונה על החלון, מולי התיישבה ילדה קטנה עם עיניים גדולות שהסתכלה לכל עבר תוהה,
ואז נרדמה על זרוע אמה, מחפשת נחמה.

מעבר לשמשה הסתכל עליי נער, שואל מי אני בפה סגור.
אך אולי אלו רק גחמות עפעפיי הנואשים לדעת מי מניד אותם.

אח"כ היה קורס, ובערב נפגשתי עם אחיי, אכלתי עם נחום פיצה ואח"כ הלכנו לדבו, יש לו ריצוף נהדר.
לאחר שלא הצלחתי לסבול יותר את הכאבים ברגליים מהנעליים החדשות נחום ייעץ לי פשוט להוריד אותן וללכת יחפה עד לתחנה, הסכמתי איתו וכך הלכתי את שנקין ואלנבי, משום מה לא הרגשתי אפילו טיפת בושה, אלא שיחרור.

-


יום שני, 14 באפריל 2008

הא




-

את הימים האחרונים אני מבלה בנסיעה מתמדת למחוז בעל הים אשר קרוב לביתי, ושקיקה אחר חולצות יפות ביד שנייה,
ומנגל, ובריכה, ויומולדת לאליסה, אני מאמינה ללא ספק שהבית של עינת מצליח לאשר את הסטיגמה המפורסמת על נוער רענני, למרות שזה יותר מדמה לי בוורלי הילס מאשר עיר נידחת במרכז ישראל.

-

אתמול נשארתי בבית, התכוונו לצאת אך עייפות השתלטה, וצר לי, אך ערב סרטי זכויות אדם במרכז הנוער לא פיתה אותי במיוחד במצב רוחי החומרני של אתמול (נו הייתי בטופשופ, ומדדתי דברים שהרבה מעבר לכמות הכסף אשר אני יכולה להרשות לעצמי להוציא על בגדים, ועצבותי גדלה בצורות שלא הייתי יכולה להאמין שבגד יכול לגרום לי.)

-

היום שוב קורס, עוד מעט אלך לאסוף את התמונות מפיתוח, לצערי הייתי צריכה לצלם דיגיטלי ולא עם הזנית, ותוסכלתי מאוד, אך לפי דעתי זה יצא טוב בכל מקרה, בצהריים אקח שוב את ה502 לעבר דרום תל אביב שסיבך את עיניי עד מאוד, ואולי אפגש עם האחים, סה"כ-חופש, יש לי זמן לבזבז, אוהוווו כמה זמן.